2.8.15
לצערנו עלינו לעזוב
את סן פרנסיסקו כי אנו רוצים להספיק לבקר את מורן. ללא ספק זאת עיר שצריך לחזור
אליה (ללא RV) למספר ימים.
אנו יוצאים בדרך
למורן ומשפחתה. הדרך יחסית פתוחה ומורן מחכה לנו בוולמרט של הישוב מרינה על כביש
1. מורן גרה בשמורת טבע הנקראת PEBBEL BITCH הנמצאת על דרך 17 המייל היפיפיה ואסור להעמיד שם RV .
בבית מחכים לנו
עדן-לי (8), רוני (12) ויוני (14), שחזרו קמפ של חודשיים באוהיו. לצערנו את אריק,
הבעל של מורן, אנו מפספסים... ההכרות עם הילדים מהירה וזורמת. מקבלים אותנו מקסים
ומזמנינם אותנו לשהות איתם כמה ימים עד תחילת שנת הלימודים- כלומר שלושה ימים.
הבנות שלנו צמאות לבית ולחברת ילדים. מאושרות לשחק עם הילדים ולא רוצות לעשות כל
פעילות.
אחה"צ אנו יוצאות יציאת בנות לרחוב הקניות בעיירה כרמל. מורן היא ללא
ספק יקירת האזור מכירה את כולם. אנו נכנסים לחנות הזויה שמוכרת שלדים- מי לא רוצה
סלפי עם שלד של שדון?!
בערב יציאת מבוגרים
למועדון הגולף השכונתי. מסעדה מקסימה של שפת הים והמון אנשים מכובדים (אנחנו נראים
שם כל כך לא שייכים...)
3/8/15
לאחר לילה של שינה
נעימה בביתה של מורן, החלטנו לנסות להכניס את הרווי לשמורה בה היא גרה, בכל זאת לא
נעים להשאיר אותו בוולמרט שאנחנו חוגגים במקום כל כך יפה. בכניסה מורן אומרת משהו
לשומר והופס, אנחנו והרווי בחנייה של הבית של מורן. הילדים כולם מאד מרוצים
ויוצאים לראות את הפלא.
מיד אחר כך, אנו יוצאים לאקווריום של מונטריי. הבנות
מתענינות, אך די מהר מתיעפות ורוצות לחזור לשחק עם עדן- לי. אחרי האקווריום של
וונקובר, אקווריומים אחרים נראים קצת מאכזבים...
מורן ורוני באים לאסוף אותנו, לא
לפני שטבי טועם את מרק הקרם צ'אודר שפיספס בסן פרנסיסקו.
אחר הצהרים באים
לביקור חברים של מורן לעבודה ולבילויים. ג'ק, שהוא שף במסעדה הכי יוקרתית בכרמל,
אמור לבשל ארוחת ערב לילדים!? הוא מתחמק מהמטלה באלגנטיות ("מורן אין לך כלום
במקרר....") ומורן האמיצה מבשלת לכולם ארוחת ערב (לא נשאר כלום ממה
שהכינה...)
בערב מורן מזמינה
אותנו לצאת לMISSION שזה מועדון- מסעדה בבעלותו של קלינט
איסטווד, שם מורן היא זמרת הבית. אנחנו כבר מרגשים ממש בליינים כל ערב יוצאים
למקום יותר נחשב... אז היו שם מלא חבר'ה עם ממון בכיסים, ופנים יפות ומתוחות...
והיה שם הפסנתרן שכותב את כל המוזיקה לסרטיו של איסטווד, והמפיק של המון מפורסמים
.... והשריף של האיזור- שהוא הזמר השר יחד עם מורן, וכמובן ג'אק כלומר כולם חוץ
מ... קלינט. רק הוא אכזב ולא הגיע- לא יפה קלינט! באנו במיוחד מישראל. מי שלא
אכזבה הייתה מורן שנתנה ביצועים מדליקים לשירים ובכלל יש לה קול מדהים! והשילוב עם
השריף הוא בכלל יוצא מהכלל.
4/8/15
היום אנחנו נפרדים
ממורן והילדים. החלטנו לעשות טיול משותף לאזור הים. עוצרים בחוף מקסים
ואחר כך
מורן מזמינה את עצמנו לבית של פרנק
ריצ'מונד, שהוא דמות ידועה מאד בעולם המוסיקה וקשור בשמות גדולים רבים. הבן אדם
עשיר יותר ממה שניתן להבין. חי בבית אחוזה הצופה לים שנבנה ב 1864, עם שני
כלבי גולדן רטריוור, בבית יש COVE שזה מפרצון מדהים של האוקיאנוס. בקיצור בית מדהים!
ממשיכים למסעדה עם
נוף מהמם ואוכל גרוע. מצפים לראותם קצת ליויתנים אבל הם לא רוצים לראות אותנו.
בסוף באיומים של ליאת הם נותנים מופע קצר ונעלמים. אבל לפחות הצילו בקצת את כבוד
המסעדה.
נפרדים בדמעות ממורן
והילדים, היה כיף גדול להכיר ולגלות שיש לנו כזאת משפחה מקסימה! מקווים להיפגש
בעתיד הקרוב.
ממשיכים כדי למצוא
מקום ללילה- הכל מלא כאן באזור! בסוף באחת משמורות המדינה מוכנים לתת לנו (במחיר
מלא כמובן) להיות לחנות בחנייה הכללית שלהם. האתר הזה מקסים ומלא מטיילים שנופשים
ליד נחל הביג סר.
5/8/15
אנו ממשיכים דרומה ומבינים
שעיניין הלינה לא קל כאן. האזור צפוף ויקר מאד. כיכר לחם עולה 14 דולר(??!!). מוצאים אתר
מדהים ליד הים ואז מתברר שהוא תפוס. לא נורא. מחליטים שהבית איתנו ומקסימום נעצור
איפה שיראה לנו. ממשיכים ורואים מופעי לויתנים בכל מקום שבו אנו עוצרים. התרגשות
גדולה (של ליאת בעיקר שרוצה לעצור לתצפית בכל מפרצון) יופי אמיתי וקרוב כל כך.
רואים את סירות הליויתנים שמסתובבות ומחפשות את הליויתנים שאנחנו מהחוף רואים מאד
בקלות.
עוצרים לראות את המפל בשמורת ג'ולייה פייפר. מפל מקסים הנופל לים. מסלולון קטן וחמוד.
בשלב מסוים יורדים לחוף ניסתר מהעין ויושבים שם כמה שעות- ליאת כמובן צדה
לויתנים- ולאיזה מופע אנחנו זוכים!
אנו ממשיכים על כביש 1 לכיוון דרום. הכביש מקסים בדרך רואים את הליוייתנים המובטחים, מתיזים בים.
קצת לפני הפניה לטירת הרסט אנו עוצרים לראותם את פילי הים. הליכה קצרה לכיוון המפרצון והנה הם, חיה
ענקית ומגושמת שרובצת בקבוצה ענקית על החוף. מידי פעם מתפתח ריב קולני בין שני
פרטים (זכרים?) יצורים משונים מאד הפילים הללו. גם מקומם של כלבי הים לא נפקד אבל הם היו בודדים והאמת גם יותר
נחמדים. מדובר כנראה באתר עליה לרגל שכן יחד איתנו עצרו שם עוד עשרות רבות של כלי
רכב, החזרנו את הבנות לקארוון –כיוון שהן שברחו מהרוח ואנחנו המשכנו למפרצון נוסף ברגל לצפות
בקבוצת פילים נוספת.
ממשיים דרומה לחפש
מקום לינה ומגיעים לסן סימאון סטיט פארק-לשם הופנינו מספר פעמים-שם בדרך כלל יש
מקום ואכן-יש. הישארנו את הבנות בחניה ויצאנו להרשם ולקנות עצים למדורה,
HOST של המחנה היו נחמדים ואחד מהם המליץ לנו בחום לא לצאת לשוט בקיק
באזור שכן יש שם כרישים לבנים ולטענתו היו השנה שתי התקפות ,הוא גם המליץ שאם
יוצאים בכל זאת לקחת אתך מישהו שתוכל לזרוק לכריש ולברוח... .
מידע לא וודאי אך
שווה בדיקה-כל הקטע הצפוני עד לאזור סן סימאון אין במפרצים שילוט האוסר לינה
,באזור זה עוברים למחוז אחר ומשם דרומה יש בכל מפרצון חניה שילוט האיסר לינה
ומבטיח קנס של 200$
