22/7/15
התעוררנו במגרש החניה
שליד החניון המסודר. ניסינו את מזלנו במציאת מקום פנוי, אבל כאן אין מזל- הכל
מוזמן מראש ואף אחד לא ביטל. החלטנו ללכת להוציא לטבי את המיץ= לתור בקייק. אז
הצוות המקייק שלנו שכר קייק לשעתיים וטבי הפעיל מנועים ויצא לחתור עם הבנות שלו.
בנתיים הן משתדלות להידבק בחיידק החתירה ויש לו תמיד שותפות (לצערו...). אגם פאוול
מלא בכל מיני כלי שייט מכל הסוגים והמינים, מהמרינה בה שוכרים את הקייקים יוצאים
גם אופנועי ים וסירות מירוץ, לא צריך כלום (חוץ מכסף- והרבה) כדי לשכור כל אחד
מכלי השייט הללו והתוצאה היא מלא כלי שייט שמשתוללים באגם. את ליאת זה מאד הפחיד,
בעיקר לאחר שראינו תוצאות של תאונה בין שני מטורפים שהסתיימה בפציעה של אחת
המטורפות... ליאת בעיקר נלחצה כשטבי לקח את הזמן והמשיך לחתור מעבר לשעתיים...
בקיצור לא מומלץ להשאיר את ליאת בחום של 40 מעלות מול נוף של תאונות בהיתהוות.(הערה:
לא צריך תאונה כדי לדמיין תאונה...).
אחרי חוויות הקיוק
השלמת מזון בWALMART ובעיקר התקררות במזגן המשובח וחיפוש אחר
מתנת יומולדת ליובל- לא מצאנו... החלטנו לשים פעמינו לחוף בו היה סיכוי טוב למקום,
נכנסו לשמורת טבע LONE
ROCK עם חוף שאפשר להגיע עם
הרכב כמעט עד המים. זה החוף שאליו באים המקומיים ומתיישבים לחופשה שנתית. לאחר
נהיגה משובחת של טבי במעברי החול (שליאת כמובן בטוחה שנשקע...) התמקמנו במקום
מקסים ליד הים והופ כל הדגיגים והמנטה החדשה, שנקנתה עכשיו, קפצו למים. מקום יפיפה
וחםםםם.
הא כן, נזכרנו לשתף
במנהג החדש של גיל. גיל החליטה לאחרונה שהיא לא אוכלת בשר שהרגו כדי שהיה למאכל. (אמא
כמובן גאה ואבא כמובן חושב היכן נכשל בחינוך....). בקיצור בכל פעם שגיל אוכלת בשר
היא שואלת את השאלה הבאה: "חיכו שהוא מת?" התשובה היא "כן, ברור
שחיכו עד שהוא מת" ורק אז מוכנה לאכול. ונזכרנו לספר על זה כי היום בסופר היא
דרשה מטבי לוודא עם הקופאית שחיכו שהבשר ימות". טבי כמעט נחנק מצחוק...
23/7/15
יש לנו ילדת יומולדת.
היום חוגגים ליובל יומולדת 11. דאגנו כמובן לשולחן יומולדת מסורתי עם ברכה,
בלונים, עוגה ומתנה. יובלי מתרגשת ובעיקר שמחה לקבל את הספר החדש שנקנה בארץ
והוחבא היטב עד כה!
כל החבורה יוצאת
לכבוש שוב את החוף ואמא נשארת לנסות להילחם בכמויות החול שנכנסו
להרווי שלנו (קרב
אבוד!) העיקר שיש גנרטור ומזגן כי החום כבר בבוקר מעל 35 מעלות... לאחר הטבילה
באגם מחליטים להמשיך בדרך בכיוון ZION NLP. בדרך עוברים את העיירה
KANAB המפורסמת במערבונים הרבים שהוסרטו בה (וגם בשם הליברלי שלה...)
ממש ביציאה אני רואה שלט גדול המעיד על מקום לבעלי חיים עזובים, אנו ממשיכים מעט
הלאה ונכנסים למערה של איזה מיליונר ששם בה את האוספים המוזרים שלו (בינהם אוסף של
אבנים זוהרות בחושך, שטרות כסף ישנים ועקבות של דינוזאורים) ומחליטים לחזור לראות
מה זה האתר שעוסק בבעלי החיים העזובים. חוזרים על עקבותינו ונכנסים לקניון מרשים
ובו הכוונה למבנה המרכזי של המקום. למזלנו הרב המקום עדין פתוח והאישה שמקבלת את
פנינו מזמינה אותנו לסיור מודרך במקום. (כאן אני מתלהבת על המקום המדהים הזה, מי
שלא בראש של הצלת בעלי חיים מוזמן לדלג....)אנחנו כמובן מאד רוצים והיא מזמינה
אותנו לשאטל שלהם ומתנצלת מראש שתיקח אותנו ל"סיור הקצר" של 45 דקות
ושלא נוכל לרדת מהרכב, אנחנו כמובן עולים. האישה לוקחת אותנו לחלקיו השונים של
המרכז- מדובר בקניון שנקנה על ידי אנשים חובבי בעלי חיים שרוצים להציל את בעלי
החיים מהשמדה ולוקחים כלבים וחתולים מההסגרים העירוניים משקמים אותם ומוצאים להם
בית. במקום יש מרכז לכלבים ובו מקום ל 350-400 כלבים אשר ל 90% מהם נמצא בית חדש
לאחר תהליך השיקום, יש במקום כלבים לאחר מלחמות כלבים, כלבים אחרי תאונות, כלבים
שאף אחד לא אימץ ואפילו כלבים שהובאו מלבנון בזמן מלחמת לבנון השנייה. בכלביה יש
גם גוריה מיוחדת, מקום לכלבים מבוגרים והידרוטרפיה לכלבים!
מרכז נוסף הוא
לחתולים ובו כמה מאות חתולים המקבלים חצרות פרטיות ותנאי מלון משובחים, אחרים האתר
של הארנבונים והשרקנים העזובים, ציפורים הצריכות שיקום- בעיקר תוכים, חזרייה של
חזירים שהצילו אותם, ומקום של שיקום חיות בר המגיעות פצועות ומשוקמות ומשוחררות
חזרה לטבע. מבחינתי גולת הכותרת הייתה הסוסים, יש שם עשרות סוסים בשיקום חלקם אחרי
ניתוחים קשים, על רבים מהם לא יוכלו יותר לרכב, אבל עבור 90% מהם ימצא בית חדש
לאחר השיקום. המשכנו בסיור המודרך שעובר
דרך בתי הקברות לחיות הנמצאים במקום. למעשה ניתן לקבור את חיית המחמד שלך במקום
ולזכות במצבה ופעמון רוח שיכבדו את זיכרו...
בסיימו של הסיור
עוברים ליד המקום בו צולם לפני שנים רבות אות הסיום של סדרת מערבונים בו רואים סוס
עומד על אבן שטוחה בתוך קניון (אני זוכרת וצריכה לחפש את הסדרה...)
וכמובן זהו מקום בו
הייתי נשארת, לתמיד! באמת גולת הכותרת של הטיול לארה"ב מבחינתי (ליאת). מקום
שגם בחלומות הטובים ביותר שלי אני לא רואה איך אפשר לעשות כמוהו בישראל. בהחלט
מקום לשוב אליו בפנסיה. כמובן שנרשמנו כידידי המקום ונמשיך לעקוב ברשת.
את הלילה העברנו
בכניסה המזרחית לzion
כיוון שהגענו מאוחר ולא ניתן לעבור במנהרת
הכרמל.
24/7/15
נכנסים לציון. השכמה
מוקדמת ויציאה לדרך כדי להספיק למצוא מקום בתוך הפארק (בחלומות שלנו...) קנינו את
הפס המיוחד למעבר קראוון במנהרת כרמל (כן, כן גם כאן יש מנהרות הכרמל וגם כאן כדי
לעבור בהן צריך לשלם סכום מופרז לחלוטין...). המסלול הראשון נמצא בין שתי המנהרות
ואין חנייה. אז חיכינו ועם קצת עזרה מחבר מקומי שחסם את התנועה עבורנו, טבי חנה את
הרווי בשלום. עולים לתצפית מדהימה על הפארק! בהחלט היה שווה את ההמתנה.
ממשיכים בנסיעה דרך
המנהרה השנייה. מדובר במנהרה ארוכה וצרה שהגובה שלה לא מספיק למעבר כלי רכב גבוהים
(שחצבו אותה לא חשבו על קראוונים ואוטובוסים) ולכן פקח עוצר את התנועה ומאפשר לכלי
רכב גבוהים לנסוע במרכז המנהרה. המקום מאד מרשים ומידי פעם צץ דרך החלונות נוף
מהמם של הפארק.
אנו מתכננים להגיע
לחניון הדרומי ולמצוא מקום ללילה- כמונו מסתובבים עוד רבים וכמובן שלא מוצאים
מקום. החניון מפוצץ! ליאת מחליטה שלא לוותר ואנו פונים לחניון של ההזמנות מראש
ולאחר שנענים שאין מקום גם כאן ליאת שומעת את הפקחית מדברת בטלפון על ביטול של
מקום ללילה- ועם קצת חוצפה ישראלית, המקום שלנו ללילה! איזה חניון מקסים. מתמקמים
וטבי והבנות יוצאים לבדוק את המים בנחל הבתולה VERGIN העובר ממש לידינו.
בשעות אחה"צ אנו
יוצאים למרכז המבקרים כדי לקחת חוברות לפקחיות הצעירות שלנו ולברר על פעילויות,
נרשמים לסיור מודרך עם פקח וממשיכים למרכז הטבע לפעילות של ילדים בנושא התנהגות
חיזור של בעלי חיים (כזה עוד לא היו באף שמורה) המרכז עצמו מקסים ומיועד רק לילדים
ובו הרבה פעילויות המותאמות בעיקר לצעירים. אנו חוזרים לסיור המודרך עם פקח אליו
נרשמנו ברשימת הסטנד בי, וכמובן שעולים לאוטובוס כי משפחה שהייתה רשומה לא הגיעה
(כן זה בהחלט היום שלנו....), את הסיור מדריך ברונסון, בחור מורמוני צעיר שמאד
מתלהב מכך שאנחנו מישראל. אנו יוצאים איתו לסיור בין התצפיות המרכזיות בפארק כאשר
בכל נקודה מקבלים הסבר גיאולוגי, תרבותי וזאולוגי. הבחור מקסים, קצת אסברגר אבל עם
הומור עצמי לעינין. בשלב מסוים מבקש מטבי לספר של משמעות המילה "ציון"
וטבי נותן נאום משובח באנגלית רהוטה על ציון ועל שאר המקומות הנזכרים באזור וששמם
מקורו בישראל וסביבותיה- כבוד! בסוף הסיור המקסים הזה מקבל הפקח מגנט רשות והבנות
מקבלות ממנו מדבקות נוספות לאוסף.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה