המשך רוקיס קנדים

29.6.15

השכמה מוקדמת ב 7:30 וגירוד הבנות בכוח מהמיטה ונסיעה לחניה באגם מורין שם ניצלנו את יתרון הבית על הגב-אחרי מציאת חניה(אחרונה לקארוון) הכנו ארוחת בוקר לבנות ואז יצאנו לסיבוב באגם(עוד גוון של כחול),שוב ההמלצה הצדיקה את עצמה, אך האגם היה קצת מאכזב, בסוף הסיבוב עליתי עם הגדולות לגבעה קרובה ותלולה לתצפית על האגם. כשחזרנו לרכב ראינו שכבר אין חניה בכלל.

נסענו לכיוון בנף בכביש 1 הישן, לאורך הכביש אתרים ותצפיות רבים(לא בכולם עצרנו) הנסיעה מוגבלת ל 60 קמ"ש מה שיוצר נסיעה נינוחה ומאפשר "צייד דובים"-כישלון חרוץ. עצרנו ב "גונסון קריק"-נחל קניוני עם קטעי גשרים תלויים רבים(יש לבניאס מה ללמוד...)נחל יפה ולא מאוד ארוך שעל סופו וויתרנו(תודה גיל!)יובל צילמה ברכה לבני הכיתה על רקע המפל (נישלח מאוחר יותר למחנכת) וחזרנו להרווי.

הדרך לחניון בבאנף עברה בשלום(ליאת התווכחה עם ה טם טם וניצחה).הגענו לחניון וגילינו שהשתלטו לנו על החניה, העברנו את הטיפול לרשויות ונסענו לעירה לקניות מצרכים. ומתברר שזה סיפור מורכב בבנף, העיר יפה, מאוד תיירותית(מלא חנויות תיירים)ומעט חניות קארוונים, החניה שהפנו אותנו אליה היתה מלאה והבנות-סוערות, לאחר שוטטות עם הפיל-בחנות החרסינה הצפופה חצינו בטעות את הנהר ושם מצאנו חניה ליד תחנת המסחר/מבצר האינדיאני הישנה. משם הלכנו ברגל והתפצלנו-ליאת לקניות ואני-להעסיק את הבנות(לקחנו אתנו מכשירי קשר-עוזר בתקשורת, קשה בלי הפלאפונים!) .אחרי מאט שוטטות נפגשנו שוב-התחמנית נכנסה לחנויות לבדוק...הלכנו יחד למרכז מידע שם קיבלנו המלצות מבחור שכנראה לא קם טוב הבוקר-היה פחות קואופרטיבי מבדרך כלל. ומשם לקניות. סיכמנו שבסוף הקניות אני ויובל נצעד להרווי ונאסוף את הבנות, בסופו של דבר-טילנו יותר בצעידות בבנף מאשר בטיולים.

חזרנו לחניון קארוונים, התברר שמצאו את הפולשים לחניה שלנו והם היו בהליך פינוי, התמקמנו והתארגנות לארוחת ערב, הבנות שמתרגלות למקר"צ(מקר"צ-3) התענינו מה יקבלו אם ישיגו מקר"צ-0 ,הסברתי להםש-0 יקבלו רק אם מטילים בלעדיהן(מיד התנדבו) ובסוף סוכם שיותר סביר לדבר על מקר"צ-1,אם יצליחו הן בוחרות מסעדה. מפה לשם עד שסימנו כבר היה לכיוון 22:00 ועדיין אור בחוץ, כולנו כבר היינו עייפים (השכמה מוקדמת) ונפלנו לישון.

טיפ: ברב האתרים של השמורות יש מקלחות משותפות מרכזיות הקרובות לאזור האהלים. הנקיון של המקלחות ראוי לשיפור... אך יש מים חמים ומקלחת לא מהירה וקצרה כמו בקרוון.

30.6.15

היום הן זכו במקר"צ-1 שלהן.

לאחר התארגנויות בוקר החלטנו לצעוד בשביל שיורד אל בנף דרך היער וצמוד לנהר "בואו"-חבר שלנו. אורכו של השביל כ4 ק"מ ורובו בירידה, לאחר שווידאו שוב לגבי הגמול על מקר"צ איכותי יצאנו לדרך בשביל חמוד ודי קליל-לפחות בכיוון הירידה, ליאת קיוותה לצוד יונקים גדולים או לפחות בעלי חיים מעניינים אך ללא הצלחה, כנראה שהבנות שהלכו לפנינו ועסקו בתכנון חדריהן בקולות די רמים גירשו את ה"ניצודים הפוטנציאלים", אך לפחות אנחנו זכינו לשקט בהליכה ולהזדמנות לנהל שיחה בוגרת(אין מה לעשות, בטיול כזה עם הבנות רוב הזמן זה סביבן),בדרך פגשנו בחורה שרצה בעליה וגרמה לליאת לקנא ובחור שרכב על אופני הרים וגרם לי לקנא. הלכנו בניחותא עד שהגענו(עם עצירת פיקניק עוגיות אחת והפסקת הקפצת אבנים אחת, יהלי הצליחה סוף סוף) למפלי בואו-יותר בכיוון סלעים במים-"רפיד". בתצפית נחמדה על האזור והמשכנו לאורך הנהר לכיוון בנף(כ ק"מ וחצי נוספים) הבנות היו נהדרות ובתמורה קנינו לגיל צמר גפן מתוק בצבעי וורוד וכחול(איכסה),מכאן החל מסע קניות ושיטוט בחנויות בנף שהתיש אותי יותר מהטיול והבנות זכו במסעדה שלהן-סאב-ווי, הבנות שהיו מורעבות סיימו את הסנדוויצ' שלהן-אפילו גיל(כמעט).מזל שהן בגיל שמסתפקות בזה... משם שוטטנו וקנינו עוד קצת ולקחנו את האוטובוס שעולה לכיוון חניון הקראוונים  שלנו, יש פה לאוטובוסים קטע מגניב, ניתן להעמיס את האופניים מקדימה על מינשא, מאוד מתאים לאוכלוסייה שמטיילת פה, בכלל, לא עובר יום שאני לא מצטער שלא ארגנתי אופניים איך שהוא. לכל אורך הטיול יש מאות סינגלים מדהימים!.

בחניון יצאתי עם יהלי ויובל לשחק עם הצלחת המעופפת שקנינו, הלך קצת קשה-מדובר בדיסלקטיות צלחת, אך הצלחנו בסוף להגיע לתוצאות מכובדות.

א. ערב ועכשיו הבנות מתכננות סרט וליאת בונה עלי לטיול רומנטי-יש ירח מלא(אבל אין חושך) נתגבר. יצאנו לסיבוב סביב החניון, הירח בדיוק בקע מעבר לצוק שממזרח וזכינו לראות את ה "אלק"-סוג של צבי גדול, תחילה פגשנו שלושה מסתובבים בין הקראוונים עושים ס.ד ואחר כך עדר של שלושים, חלקם ממושדרים, כשחזרנו לקארוון היו מחוץ לו עוד שניים, הבנות שהיו שקועות בסרט לא שמו לב, הוצאנו אותם לראות.

בהפוך על הפוך אנחנו מבינים לאיטנו שהמיקום המדויק לא כל כך משנה(הינו צריכים לחצות עולם בשביל זה),כמעט הכל יפה ומרשים פה, מה שבעיקר משנה הוא המצב רוח והביחד וכשזה עובד-הכל עובד.

טיפ: לכל ציידי היונקים, מומלצות שעות הערב המאוחרות כדי לראות את עדרי האלק. טוענים שגם את הדובים (אנחנו לא זכינו למבט קרוב) ולמזלנו זה הדדי.

1.7.15

יום קנדה שמח!

ירדנו לקלגרי עם הקארוון ולשמחתנו מצאנו מקום חניה מתאים לא רחוק ממרכז  מהעיר,-מול התאטרון המקומי, ואפילו זכינו בהצצה לטיפי-אוהל אנדיאני שניבנה מאחוריו. אומנם כרוך בטיפוס בדרך חזרה אבל זה מה יש. בעיר מצאנו מתחם משחקים לילדים ואפילו היה הופעת קוסם(היה נחמד אך מגבלת השפה הקשתה על הבנות) יהלי החליטה שקצת קטן עליה והלכה עם ליאת להסתובב. כשחזרו החלטנו ללכת לאכול-לקחנו אוכל בסב ווי וירדנו לכיוון הנהר-שם היה מתחם ההופעות המרכזי, היה הרבה קאנטרי וגם מוזיקה הודית ואנחנו אכלנו והגדולות שיחקו בצלחת המעופפת. אחרי שליאת מיצתה את הרביצה המשכנו לאורך הנהר לכיוון המפלים שראינו אתמול-רק מהגדה הנגדית, שביל מסודר ונחמד. בקצהו זכינו להרצאה מפקחית מקומית(מורה חיילת?)על מהמערכת האקולוגית המקומית והשלכות צייד הזאבים באזור(הכחדת הבונים והעלמות המוסים).חזרנו לעיר בדיוק בזמן לתחילת התהלוכה המרכזית, את העוגה הענקית בדיוק פספסנו, אך התהלוכה היתה מלאה בלהקות ומעודדות ויובל מאוד שמחה לראות את נגני הסקסופון, היו נציגים של עמים שונים שגרים כאן-סינים(יש הרבה) וסקוטים (להקת חמת חלילים),האוקראינים יוצגו על ידי רוכב חד אופן ובית ספר לריקוד. חוץ מזה היה גם נציגות של הפאבים המקומיים שעשו שמח, ליצנים ואחרים. היה מרשים ונחמד חוץ מהחלק של גיל על הכתפיים.

מוזר אייך בטבעון האירוע מוציא ממני ציניות וליגלוג ואילו פה  אפילו די נהנתי.

כשהרחוב נפתח התחלנו לחזור לרכב ולחניון קארוונים לבדוק אם התפנה מקום וגילינו את נפלאות ה "אובר פלו"-גלישה, במידה ואין מקומות פנויים מאפשרים לישון במקומות פחות מס

מסודרים-ללא חיבורים- מה שהתאים לנו. התמקמנו בפינה נחמדה עם לא מאט שכנים, כפי שידענו היה עודף בביקושים לתאריך זה. גם פעם ראשונה שפנה אלינו מטייל קנדי-שטייל עם ביתו בת ה10 ושני כלבי צייד, הם קמפריסטים וותיקים, לקחו שלושה שבועות חופש ובאו מוונקובר. החידוש הוא שרוב הקנדיים נראים לנו קצת סגורים וגם המטיילים שפגשנו עד עכשיו היו ברובם פנסיונרים.

אה כמעט שכחתי אבל יהלי שאלה-מקר"צ-3