12/7/15
בבוקר חזרנו שוב
לאותו אזור, יצאנו למסלול חביב –yellostone river picnic area ,כ 6 ק"מ כמעט מעגלי,
על הגדה (הגבוה)של נהר הילוסטון, תצפית יפה על איזור המפל אותו ראינו אתמול והבנות
קיבלו הרצאה קצרה של מה שאני זוכר בגאולוגיה ,בדרך ליאת נזכרה שיש דובים באזור
(ראינו שם שני דובים אתמול) ומכיוון שאין לנו תרסיס דובים(תרסיס פלפל שממליצים
אליו) בשלב מסוים החלטנו לחזור. משם התחלנו להדרים לכיוון הר וושבורן-טיפוס לגובה
עד למעבר הרים וירידה לכיוון קניון וויליג',שם ירדנו לטייל באזור הגדה הצפונית של
הקניון שטיילנו בו לפני יומיים, ירידה עד לגובה המפל ממש.
טיפ: מתוך הסבר של
עובדת במרכז להצלת חיות בר על "מה עושים שפוגשים דב בשטח (מאד מוזר שלא
מחלקים את ההסבר הזה בכל הכמויות הדפים שמחלקים בכניסה לילוסטון). אז ככה: נגיד
שאתם הולכים לטייל ופתאום נתקלים בדב:
1.
אם הדב לא ראה אתכם לכו בשקט לאחור ואל תשבו את תשומת ליבו אליכם.
2.
אם הדב ראה אתכם, עמדו בשקט עם ידים פרוסות לצדדים ולא להביט בו
בעינים, רב הסיכוי שהוא יזוז כי דובים לא מחפשים לריב... זה לא זמן טוב להוציא
מצלמה או לכוון אליו משהוא. אם יש לכם ספריי דובים רצוי שיהיה בהיכון.
3.
אם הדב מתקדם לעבריכם ויש לכם ספרי דובים רססו לכיוונו אך שימו לב
לכיוון הרוח כי אם תרססו גבוה יכול לחזור לעינים שלכם (והרי מדובר בתרסיס פילפל
חריף שמהמם דב...) אחרי שריססתם לכו מהר לאחור, רב הסיכויים שהדב לא ירדוף אחריכם
למשך 15 דקות... (עדין זמן רע לסלפי עם דב)
4.
אם הדב מתקדם לעברכם ואין לכם ספרי דובים תשכבו על הקרקע בצורה הכי
מוגנת שאתם יכולים. אם יש תיק אז עם התיק כלפי מעלה. הדב יגש ירחרח וינסה להפוך
אתכם וסביר להניח שכשיראה שאתם לא מאיימים עליו יעזוב אתכם וימשיך לדרכו. כך
הסבירה מי שטוענת שיודעת דבר או שניים על דובים... (אני באופן אישי במצב כזה כבר
חוטפת התקף לב....) לדבריה, דובים זאת חיה שאינה מחפשת קרבות ומעדיפה להימנע ככל
האפשר ממפגש, אך אם חשים מאוימים אז מאד תוקפניים ובעיקר אם זאת אמא עם גורים
(הגורים נשארים עם האמא עד גיל 3 שנים)
המשכנו להדרים
כשהמטרה –חניון הלילה ב bridge bay ,בדרך גילינו יחד עם מטיילים רבים
את איכות הפקקים בדרך, כמעט שעה שלא התקדמנו בגלל שבנקודה מסוימת ניתן היה לצפות
-מרחוק –בדוב גריזלי. כשהגענו לחניון יחד עם עוד כמה עשרות מטיילים מותשים התעכבנו
בכניסה עקב חוסר יעילות מקומי( כל משתכן זכה להסבר אישי ומפורט בנוגע לזהירות
דובים).
13.7.15
החניון נמצא קרוב
לגדת אגם ילוסטון, נסענו לאורכו לאט(מוגבל מהירות) וביקרנו באתר גאוטרמי נוסף, נחמד
אבל מיצינו. החלטנו לצאת לגראנט טיטון-שמורה קרובה, שלא ברור למי הייתה השראת
ציצים (טיטון בצרפתית) מול ההרים הזקופים וחדים מאד המאפיינים את השמורה...
כשנכנסנו לטיטון
הצטערנו על שהקצנו לשמורה זו רק יום, מדובר באגם רחב עם הרבה מפרצים ואיים למרגלות
שרשרת הרים גבוה ויפה(אגם גקסון), לאחר בדיקה וחקירה במרכז המבקרים החלטנו לצאת
לשייט קייק באגם, אך עד שהתארגנו החלה בלב האגם סופת ברקים וגשם חזקה-לא ניתן היה
לראות את הגדה הנגדית, החברה שמפעילה את הקייקים שלחה נציג עם סירת מנוע להחזיר את
השייטים מהאגם. חזרנו לרכב ועד שהגענו כבר
תפס אותנו הגשם, נסענו לחניון הלילה –colter bay village ,חניון גדול שלא ניתן
להזמין לו מקום מראש ,בשלב הזה הגשם הגיע לחניון והמשיך לרדת זמן רב, קיווינו שעד
הבוקר הגשם יסתיים ונוכל לשוט בבוקר. הגשם הוסיף למצב הרוח של הבנות שגם כך היה
קצת קשה.
14.7.15
לאחר התייעצות בין ליאת
וביני החלטנו כי הדרך לשפר את האווירה היא לתת לבנות יותר אחריות ויותר מקום
בתכנון. דיברנו איתן בעניין ונראה לאן זה הולך.
בבוקר חזרנו לאגם
ושכרנו קייק לשעתיים(לא ניתן לשכור ל פחות זמן), אני יצאתי עם גיל בקייק וליאת
והבנות צעדו ברגל לנקודה רחוקה-שם פגשתי אותן גיל חתרה בהתלהבות (אך קצת פחות
יעילות) ,שטנו ביין שני איים, יובל החליפה את גיל בקייק, שמחתי לראות שיובל איבדה
את הפחד מהשייט וכבר החלה לבדוק איך קונים קייק בארץ, ליהלי שעלתה אחרונה הודעתי
שמכיוון שאני עייף מהחתירה היא תצטרך לעזור לי באופן פעיל, דבר שעשתה בשמחה ,אחרי
שחזרנו לנקודת ההשכרה וראינו שיש עוד זמן-לקחתי את ליאת לסיבוב ונראה היה שגם היא
נהנת, וואלה.
לאחר שסיימנו התחלנו
לנסוע לכיוון דרום כשהמטרה להגיע לאזור מואב-שמורת
ארצ'ס, את קטע הנהיגה הזה-כעשר שעות נהיגה החלטנו לחלק לשני קטעים ולאחר מספר בדיקות
החלטנו לעצור לחנית לילה ב וולמארט באוונסטון-עיר באזור סולט לייק, היציאה מטיטון
לוותה במספר עצירות תצפית על שרשרת ההרים המרשימה –טיטון, משם הדרך עברה באזורים
כפריים יפים שליאת בשמחה היתה עוברת לגור שם אך בינתיים הבנות שעבר אליהן יום קשה
קרצצו ורבו כל הדרך, נראה שעוברות משבר מחצית שכן כמה ימים נראה שהן על הסף וקצת
עולות אחת לשנייה (ולנו) על העצבים. שלחנו את יהלי לקרא על אזור מואב כדי לעזור בתכנון
ולהיות שותפה,
הגענו לאוונסטון ובכל
הקטע האחרון ראינו באופק סופת ברקים, היה לנו ברור שהבאנו את מזג האוויר איתנו כי
ככל הידוע לנו היה אמור להיות חם, לארוחת הערב רצנו בגשם ל"וונדי"
,האחות הזולה והעוד –פחות מוצלחת של מקדונלד- זה מה שמצאנו בסביבה וכל עוד לבנות
יש ריפיל לשתייה-הן מרוצות. התמקמנו בחניון הוולמארט לשינה מאוזן ככל שניתן(לא היה
ניתן!) ולצערנו ליד המשאיות, כמה מהן הלכו לישון עם מנוע מונע-דבר שהקשה על השינה
והנהגים זכו ל"ברכות" מליאת (בלב).מסקנה- בוולמארט להתמקם ככל שניתן
רחוק מהמשאיות, הן פחות מתחשבות.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה